למעשה, הכוונה היא:

  משמש לשיזוף עור.  

החומצה המשמשת באופן מסורתי בבורסקאות היא חומצה טאנית, ומשם שמה.

חומצה טנית ניתן למצוא בכמה צמחים שאחד מהם הוא סומאק הסיציליאני ( Rhus coriaria ). צמח זה נמצא גם בסרדגנה (לפי Flora Italiana), שם מוצב הרומן. השם האיטלקי לשיח זה הוא Sommacco siciliano. התיאור של צמח זה הוא:

  piccolo albero tipico di luoghi sassosi e rupestri, con fiori giallastri in pannocchie, le cui foglie e corteccia, ricche di tannino, si adoperano nella concia delle pelli (fam. Anacardiacee)  

[החלק האחרון אומר: העלים והקליפה, העשירים בטאנין, משמשים לשיזוף עור.]

מסומקו לפסמדיקו אין מרחק רב מדי. אבל אני מסכים שזה ספקולטיבי .

חומצה טנית רעילה, אך LD50 דרך הפה אצל חולדות הוא 2.26 ± 0.083 גרם לק"ג משקל גוף, ולכן יותר מדי להסתיר ב אוסטיה . עם זאת, זה יכול להיות רישיון כותב.

חומצה טנית היא פוליפנול מורכב עם מבנה:

(עריכה: תשובה זו הפכה אכן לתשובה הנכונה)

Psammico איטלקית - מה Psámmos היוונית עבור Sand - נקרא כ " חוֹלִי". כך היא יכולה להתייחס לקרקע או לאורגניזמים החיים בקרקעות וחוליות סביב המים, או למשהו שמקורו בחולות.

אנו כימאים יודעים שחול הוא בעיקר סיליקטים, ולכן נראה קשה לחשוב על רעל.

אולם אם ניקח "חול" כמשמעותו "מהקרקע, מינרל , אנאורגני "ושלב זאת עם העובדה שהרעל המינרלי ההיסטורי והספרותי ביותר הוא ארסן, מכפי שהייתי מציע שהדמות נהרגה על ידי As2O3 או תרכובת אחרת המכילה יסוד זה.

ארסן ותכונותיו תרכובות יכולות (היו) אכן להשתמש בשיזוף עורות ועורות, לשימור עץ ועצים, ואפילו בתהליכי חנינה.

בפרט ויקיפדיה מזכירה ארסנוכרומט כוסות כמרכיב (אסור מודרני) במרכיב שאינו מבוסס על טאנין. שִׁזוּף.

לפחות באיטליה של המאה ה- XIX, המילה "חומצה" הייתה יכולה להתייחס לתרכובות שאינן פורמליות ו / או לא חומציות כימיות. בהתחשב בקונוטציה השלילית של המילה בקרב אותם עובדים ללא רקע כימי, חומצה הייתה יכולה להתייחס לכל חומר מסוכן. לחלופין, זה יכול היה להתייחס כמו היום, למונומנטלציה המקובלת או לצורות מיובשות, כמו במקרה של חומצה טאנית או של As2O3, בהתאמה.

התשובה שלי נותרה ספקולטיבית אבל אני חושב שיש לה די בסיסים סבירים. הסופר הרומן במקרה זה לא השתמש בשום רישיון, אלא רק מצא שם מוצפן וארכאי יותר אך "מקורי" לארסן כרעל.

המונח 'acido psammico' הוא מיוונית ופירושו המילולי הוא חומצה שמקורה בחול, כפי שמסביר @Alchimista בתשובתו. הוא טוען שזה יכול להיות מונח לארסן, ולמרות שאני לא חושב שיש לכך ראיות חזקות, אני חושב שזה הוגן לקבל את תשובתו, במיוחד מכיוון שהתשובה שלי היא ספקולטיבית. עם זאת, לפרוטוקול הנה זה.

אני מאמין ש 'acido psammico' הוא לא ביטוי כימי (או פסו-כימי) איטלקי אמיתי, וגם לא מונח ניב סרדיני, אלא שם שהמציא המחבר כדי שיוכל לייחס תכונות מסוימות לרעל המתאים לסיפורו.

המחבר של הספר - ג'ורג'יו טודה - עדיין חי ויש איתו ראיון ומצגת על ידו ב יוטיוב , כך שאפשר יהיה ליצור איתו קשר ולשאול אותו ישירות. אנסה לעקוב אחר השדרה הזו, בעזרת עמיתים עם איטלקית בכתב טוב יותר, ואעדכן תשובה זו אם יש לי הצלחות.